זכינו להשתתף ולהתרגש, לקדש שם שמים באחדות, יחד עם כל עם ישראל מכל פזורותיו.
אין די מילים לתאר את הרגשות שהציפו אותנו בעת שענינו "אמן יהא שמיה רבא וכו'", יחד עם עוד עשרות ריבואות של עם ישראל המאמינים תורת משה וחפצים בהמשכו!
קידוש ה' זה היה בכפל כפלים, כל עם ישראל החרדים אל דברו, עשו יד אחת להצלחת העצרת החשובה.
מכל העדות נהרו להשתתף, חסידים, פרושים, ספרדים מעדות המזרח, ליטאים, חיילים המשרתים בצה"ל, בעלי חנויות ששבתו מלקוחותיהם. כולם באו הושתתפו במעמד קדוש ונשגב זה.
עוד לפני תחילת המעמד, עם שחר, נהרו אלפי בני ישראל החרדים אל דברו אל העיר ירושלים. כדי להבטיח את השתתפותם במפגן האמונה והאחדות האדיר הזה.
חנויות המזון המהיר הכשרות מלאו עבודה, בשל האורחים הרבים ששהו בעיר מהבוקר, וההרגשה היתה של כולנו אחים וכולנו יחד נקדש שם שמים.
אחה"צ החלה הנהירה הגדולה של אנשים נשים וטף לכיוון מקום העצרת הגדולה. וכל זה בסדר מופתי ובעדינות המאפיינת בני תורה. ללא דחיפות ותוך מתן כבוד לזולת.
המעבר בכיכר השבת 5 דקות לפני השעה ארבע אחה"צ, די היה בו כדי לעורר את הלב בתשובה מאהבה. כמות רבה של בני אדם הנוהרים למעמד, צועדים בקצב מהיר, כדי לא לפספס אפילו רגע מהמעמד, וכולם בשקט ובלחש.
ככל שהתקדמנו אל מקום העצרת, הפך המקום לעמוס וצפוף יותר ויותר. עד שבמרחק של יותר מ500 מטר ממקום הכינוס המוכרז, כבר לא יכולנו להתקדם. ושם המתנו לתחילת התפילה.
בדרכינו ראינו רכבים המובילים רבנים ותלמידי חכמים קשישים, שלא נאה שיצטופפו בהליכה רגלית בין הקהל, שנעמדו בצד ולא התקדמו יותר, ע"מ לא להפריע לציבור הקדוש להתקדם רגלית, קרוב ככל האפשר.
מרחוק, ניתן היה להבחין באדמורי"ם וראשי ישיבות ומנהיגי קהילות העומדים במרפסות וממתינים לחילת תפילת המנחה, ברוב עם.
מעט אחרי השעה ארבע, התפילה החלה. עם הקדיש הראשון, עיני כולם מלאו דמעות התרגשות על הזכות הגדולה שנפלה בחלקם, לקדש שמו יתברך ולומר "אמן יהא שמיה רבא וכו'", ברוב עם ששנים לא היה כמוהו.
עם תחילת תפילת העמידה - שמו"ע, השתרר שקט בכל הרחובות. כל המשתתפים נעמדו לתפילה. ואף הציבור שהתפלל לפני כן, עמד בדומיה, חלקם פתחו ספרי תהלים שהביאו עמם, וקראו פרקי תהלים, אחדים אף פתחו ספר ולמדו.
אחד הרגעים הגדולים, היו עם אמירת הקדושה בציבור כה גדול של מאות אלפי יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. לא ניתן היה לענות לקדושה בלחש, מרוב התרגשות.
אחרי התפילה, אמרו כולם את תפילת "ועננו בורא עולם", בשל עצירת הגשמים הנדירה השוררת בארץ ישראל. ולאחריה אמרו יחד פרקי תהלים.
עם סיום אמירת פרקי התהלים, אמרו תחינות הבקשות הנאמרים בדרך כלל בסליחות לפני הימים הנוראים.
אמת מה נהדר היה, לשמוע את קול שירת הציבור מכל גווני הקשת שרים יחד את התחינת "אדון הסליחות" בנעימה ספרדית. לידי עמד יהודי חסיד מבוגר, שניכר עליו שעבר את גיל הששים, אולי אף את השבעים. וניגן בנעימה, בהברה ספרדית, יחד עם כל שבטי ישראל.
סיום העצרת היתה עם קבלת עול מלכות שמים, בזעקת "שמע ישראל" ו"ה' הוא האלוקים"
מעבר לזה, אין לנו צורך בכלום!!!
את אף אחד כבר לא עניין המפליליות או כלכליות, אני אין לנו אלא ה' אחד ושמו אחד!!!
זה היה מעמד רב התרגשות, שכמוהו לא היה מאז ימי הבית, שיבנה במהרה בימינו אמן!
יה"ר שנזכה לראות שכל הרשעה כרגע תאבד וכל עם ישראל יחזרו בתשובה שלימה לפניו.
No comments:
Post a Comment